צנטריפוגה

תערוכת בוגרי 2015 של בית הספר לאדריכלות ע”ש דוד עזריאלי במתחם ביאליק
התערוכה תוצג ברחבי מתחם ביאליק בתאריכים 24.7 עד ל- 1.8

בהרבה מובנים, התשתיות עליהן מוקמים ערים ובניינים מכתיבות את גבולות הפיתוח האדריכלי והעירוני. לדוגמא, עיר בעלת תשתיות תנועה ותעבורה מצומצמים תגביל את היקף הבנייה בתחומה. אילו המתכננים והאדריכלים היו מתעלמים מיכולות קיבולת התנועה והתעבורה של אזור מסוים, התשתיות היו קורסות והעיר לא הייתה מתפקדת. לכן תשתיות עומדות בבסיס היצירה האדריכלית והעירונית.

אולם תשתיות אינן מצטמצמות אך ורק לממד הפיזי והתפקודי של ערים ובניינים. לתשתיות משמעות תרבותית, חברתית ופוליטית. לדוגמא, חברה לא יכולה להתפתח ללא תשתיות חינוכיות. במצבים אלו, האדריכלות משמשת כפלטפורמה עבור יצירת תשתיות מופשטות ותורמת את הממד הפיזי להיווצרותן בצורת גני ילדים, בתי ספר, אוניברסיטאות וכדומה. בתפקידה זה, האדריכלות, כתשתית, תורמת לקביעת אופי הפעולה החינוכית. בית ספר אחד אינו דומה למשנהו.

פרויקטי הגמר של בית הספר לאדריכלות ע”ש דוד עזריאלי בחנו בדרכים שונות את שאלת התשתיות האדריכליות והעירוניות. מתוך עמדה ביקורתית על תשתיות קיימות, הפרויקטים מבקשים להציע תשתיות חדשות.

פרויקטי הגמר מוצגים בחמשה בניינים במתחם כיכר ביאליק. הצגת הפרויקטים במתחם הכיכר ממנה צמחה העיר תל אביב, כיכר שבהרבה מובנים משמשת כתשתית רעיונית לעיר תל אביב, מאפשרת לבחון בסמיכות כיצד תשתיות שונות פעולות: הכיכר כתשתית עירונית מקומית, הכיכר כתשתית רעיונית והכיכר כתשתית לתערוכת הבוגרים.

התערוכה, צנטריפוגה, מבקשת להשתמש בפעולה כאנלוגיה לתהליך אותו עברו הסטודנטים במהלך הלימודים. זהו תהליך של הפרדה, מיון, זיכוך ולסוף פיזור מעצם הכוחות שפעלו על הסטודנטים במהלך הלימודים.

שירה על חוט תיל

יום חמישי, י”ד באב תשע”ה, 30 ביולי 2015
משוררים קוראים ומנגנים
מופע מוזיקלי-ספרותי ליום האהבה, ט”ו באב

בית ביאליק

אירוע מיוחד לסיום העונה הספרותית בבית ביאליק ולרגל יום האהבה, ט”ו באב:
מופע ספרותי מוזיקלי נדיר, “שירה על חוט תיל”, בהשתתפות מיטב המשוררים: רוני סומק, ארז ביטון, נעם פרתום, יקיר בן-משה, אופיר משרקי ויותם חיימוביץ; נגן אורח מייקל בנסון (להקת משינה).

במהלך המופע יקראו המשוררים משיריהם, חלקם שירים שנכתבו במיוחד לאירוע, בליווי נגינה מאת יקיר בן-משה (גיטרה חשמלית) ויותם חיימוביץ (גיטרה חשמלית, סיטאר).

על המשתתפים:

ארז ביטון – חתן פרס ישראל לשנה זו הוא מהמשוררים הבולטים ישראל; הוציא לאור עד כה חמישה ספרי שירה, זכה בפרסים רבים (פרס ישראל, פרס ביאליק ופרס ראש הממשלה); נחשב לקול המובהק של “שירת המזרח”– קולם של יוצאי עדות המזרח; שירתו מבטאת את שבר ההגירה ארצה, כמו גם את התרבות המזרחית הנאבקת למצוא את מקומה בתוך הפסיפס הארצישראלי.
במופע “שירה על חוט תיל” יקרא ארז ביטון, על רקע נגינת סיטאר, משירי העיוורון ומשירי האהבה הנפלאים שהוא כתב.

רוני סומק – מהמשוררים הבולטים והאהובים בישראל, פרסם עד כה 11 ספרי שירה, והאחרון שבהם עד כה הוא “כוח סוס”. שיריו תורגמו ל-41 שפות ופורסמו בספרים ובאנתולוגיות ובכתבי עת ברחבי העולם.
על שירתו זכה בין השאר בפרסים רבים (פרס ראש הממשלה, פרס יהודה עמיחי, פרס רמת גן ועוד).
במופע “שירה על חוט תיל” יקרא רוני סומק, על רקע נגינת רוקנ’רול, שירי אהבה מתוך הספר “אלג’יר” ו”כוח סוס”.

נעם פרתום – ספר הביכורים של נעם פרתום, “להבעיר את המים באש”, שראה אור לפני כשנתיים היה התפרצות הר געש בעל עוצמות לשונית, רגשיות ואינטלקטואליות רבות. כמי שנולדה ב-1986 בתל-אביב, בה היא חיה ויוצרת עד היום, כל שירתה של פרתום ספוגה ב”רוח התל-אביבית” הצעירה והנלהבת. שירתה מצטיינת בלשון פופית, פרפורמטיבית ובימתית, עשירה במוזיקה סוחפת, עיצוב דרמטי מוקפד, ובהומור עצמי חודר; לרבות שילוב מסורות עשירות ומורכבות הלקוחות מתולדות השירה, וממסורת שירת הנשים העברית במאה העשרים.
לצד כתיבתה השירית, פרתום ידועה כאחד הדמויות הבולטות ב”ספוקן וורד” ושיריה “היכו גלים” ברשת החברתית.
במופע “שירה על חוט תיל” תקרא נעם פרתום, על רקע נגינת מוזיקת גרוב, שירי אהבה מתוך ספרה “להבעיר את המים באש”.

אופיר משרקי – כמי שהוכתר לפני חודשים אחדים על ידי מבקרי השירה כאחד המשוררים המרתקים של הדור הצעיר (“מאז יונה וולך לא היה פה משורר כמו אופיר משרקי” – גלריה, הארץ) , ספר שיריו הראשון של אופיר, “יותר מ-7″, נחשב לחומר נפץ של ממש. בלשון ישירה, בוטה ופרובוקטיבית, מערבב אופיר בין מושגי הגבריות והנשיות. (בראיון ל”הארץ” הוא מספר שהגבר והאשה שבתוכו חיים יחד לא רע, להופעות הוא מגיע בדרך כלל לבוש שמלה) וכותב בלשון חושנית ומדויקת.
במופע “שירה על חוט תיל” יקרא אופיר משרקי, על רקע נגינת פולק, שירי אהבה שהוא כתב, מתוך המחזור שירים לפטר, המופיע בספרו.

יקיר בן-משה הוציא לאור עד כה ארבעה ספרים, הכוללים שלושה ספרי שירה (האחרון שבהם, “אח, לו היה לנו קלרינט”, ראה אור בהוצאת מוסד ביאליק לפני שנתיים) וספר אחד אגדה לילדים (“גני הזהב של סנקטאפו”, הוצאת חרגול עם-עובד); הוא עורך את תכניות הספרות בבית ביאליק; עורך ספרי שירה ופרוזה, כותב לעיתונות על מוזיקה קלאסית ומנחה סדנאות כתיבה רבות ברחבי הארץ. על שירתו זכה בפרס ראש הממשלה לספרות ובפרס שר התרבות.
במופע “שירה על חוט תיל” ינגן יקיר בן-משה לאורך כל הערב, וכן יקרא, על רקע נגינת מוזיקת בלוז, שירי אהבה מתוך ספריו.

יותם חיימוביץ הוציא לאור עד כה ספר שירה אחד (“לבד את האקורד הבא”, הוצאת פרדס); מנגן על גיטרה וסיטאר, נחשב מהטובים והבולטים בסצנת “מוזיקת עולם”, המלווה בקביעות את יאיר דלאל, יניב דא’ור ואחרים. בימים אלו עומד להוציא את ספר שיריו השני בהוצאת “אינדיבוק”.
במופע “שירה על חוט תיל” ינגן יותם חיימוביץ לאורך כל הערב, וכן יקרא, על רקע נגינת מוזיקת רוק, שירי אהבה מתוך ספריו.

מייקל בנסון הוא נגן הבס האגדי של להקת משינה.
במופע “שירה על חוט תיל” ילווה מייקל בנסון את הערב בקטעי בס.

19:00 פתיחת קופות / 20:00 תחילת הערב
דמי כניסה: 45 ₪

רכישת כרטיסים מראש – טלפונית, 03-5254530 – באמצעות אשראי:
ימים ב’-ה’, שעות 11.00-14.00; בערב האירוע התשלום במזומן בלבד.

קצת על בית ביאליק

בית ביאליק תוכנן על-ידי האדריכל יוסף מינור, ונבנה עם הגעתו של חיים נחמן ביאליק לארץ ישראל בשנת 1924 תוך מעורבותו המלאה של המשורר בתכנון הבית ובעיצובו.
הבית דמוי הטירה נחשב לאחד הבתים המרכזיים בפניה התרבותיים וההיסטוריים של תל-אביב והיישוב העברי בארץ. מבנהו האדריכלי המרהיב, עיצוב פנים הבית, התאמת הצבעים המוקפדת והגן שטיפח המשורר במו ידיו, האצילו על סביבתם מעין תחושה ממלכתית היאה למקום משכנו של המשורר הלאומי.
לאחר פטירתו בשנת 1934 שימש הבית את אגודת הסופרים העבריים, ואת אגודת בית ביאליק שמתפקידה היה לשמר את המקום. עם השנים הפך הבית לספריה לילדים עד ששופץ ב- 1980 והפך למוזיאון הנאמן לרוח שנות השמונים. ברוח זו בוטלו מתקני השירותים והמטבח לטובת משרדים, חדר השינה הפך לחדר תצוגה, הבית נצבע בצבעים בהירים ועל החזית הותז שפריץ אפרפר.

בית ביאליק

עבודת השיקום והשחזור

עבודת השיפוץ הנוכחית שתוכננה ע”י אדריכלית השימור ניצה סמוק בשיתוף עם הנהלת הבית, שמה לה למטרה לשקם ולשחזר את הבית תוך נאמנות לבחירתו של ביאליק. בתוך כך, נחשפו הצבעים המקוריים של קירות הבית על עיטוריהם הייחודיים (שהיו מכוסים עד כה), שוקם הריהוט המקורי ונבנתה תצוגת קבע חדשה המשתלבת עם הרוח האסתטית הייחודית של הבית ומאירה את דיוקנו של המשורר הלאומי בכל עושר מעגלי יצירתו ופועליו התרבותיים והחברתיים. לראשונה חושף בית ביאליק את ריבוי מפעלותיו של המשורר אף כמנהיג ומורה דרך, פרשן וחוקר, מכנס אוצר התרבות היהודית, מסאי ונואם, עורך, מתרגם, מו”ל ומחייה הלשון העברית .
התוצאה מרהיבה היא לא רק צוהר לרוחו של ביאליק אלא אף חלון ראוה לאסתטיקה של תחילת המאה העשרים בארץ ישראל: בניה אקלקטית מיוחדת במינה המשלבת אלמנטים מזרחיים ומערביים, עיטורים אוריינטליים לצד אירופאים: קשתות, מגדל, כיפה, אח, רצפות מצויירות ועוד – שנתנו ביטוי מוחשי לתפישתו התרבותית של המשורר.

בקומה התחתונה של הבית נמצא ארכיון בית ביאליק. במסגרת עבודות השיפוץ הוכפל שטח הארכיון והותקנו בו מערכות מתקדמות לשימור המסמכים יקרי הערך. הארכיון מאגד את מכלול יצירתו ופועלו התרבותי והלאומי של ביאליק: כתבי יד נדירים, קטעי שירים, סיפורים, מאמרים, נאומים, תעודות ועוד. הארכיון משמש כתובת לבירורים רב-תחומיים, ומשענת לעבודות מדעיות בכל הרמות. מדי שנה אנו חושפים תעודות וגילויים חדשים ומפרסמים אותם לציבור מעל במות ספרותיות ומדעיות.

שעות פתיחת המוזיאון: ב’ – ה’, 9.00 – 17.00
שישי ושבת: 10:00-14:00
רחוב ביאליק 22.
טלפון- 03-5254530