כמעט בכל הערים ההיסטוריות הידועות של אירופה יש רובע המכונה “העיר העתיקה” – מתחם די מצומצם בשטחו, המזמן למבקר מפגש מרגש עם עברה של העיר ועם ייחודה ההיסטורי והתרבותי.

מתחם ביאליק הוא העיר העתיקה של תל אביב. כאן ברחוב אחד אפשר לפגוש את תולדותיה של העיר העברית הראשונה, על שני האבות הגדולים שלה – ביאליק, האב הרוחני ודיזנגוף, האב המוניציפלי. משהחליט ביאליק לבנות ברחוב זה את ביתו, החליט דיזנגוף לקבוע כאן – ובסמוך – את בית העיריה, עדות לחשיבות שייחס דיזנגוף לקשר שבין רוח לחומר בתל אביב, כאשר דווקא הרוח היא הגורם המוביל.

המתחם מספר את סיפור העיר תוך הצגת סגנונות הבניה השונים, המייחדים אותה החל מהסגנון ה”לקטני”-אקלקטי המשלב השפעות ממזרח וממערב, דרך הסגנון הבינלאומי-הבאוהאוס, עד לבנייה הקבלנית הישראלית הטיפוסית לשנות ה-70 של המאה הקודמת, שגם היא חלק מהתפתחותה של תל אביב.

עם היבחרי לראשות עיריית תל אביב יפו, ביקשתי לקיים את הטקס המסורתי של קבלת מפתח העיר בחדר עבודתו של דיזנגוף, בבניין העיריה הישן, אף שהוא היה אז בניין נטוש ומוזנח – כדי להדגיש את החשיבות שיש בעיניי לנושא שמירת הרציפות ההיסטורית בעיר הזאת, שבה העבר, העשיר כל כך במטענים ערכיים, חייב ללוות את ההווה המתפתח ללא הרף, בדרך אל העתיד.

ראש עיריית תל אביב, מר רון חולדאי, מדריך מנהלי תיכונים בביקור בבית העיר

ראש עיריית תל אביב, מר רון חולדאי, מדריך מנהלי תיכונים בביקור בבית העיר

במהלך השנים האחרונות ידע מתחם ביאליק מאמץ שימור מיוחד. זה היה מאמץ שימור יצירתי, שבא לא רק לשמור על מה שהיה בו, אלא גם לחדש – ולא רק את פניו של הקיים, אלא גם משהו מפנימיותו., להעשיר אותו בתכנים חדשים. כך הופך היום הרחוב למוזיאון פתוח המאפשר ללמוד בדרך חווייתית בלתי אמצעית את ההיסטוריה התרבותית של העיר. כמעט כל בניין במתחם נועד לשמש כמרכז תרבות עכשווי ועדכני וכמוזיאון היסטורי, שיציג את מורשת העיר בתחום אחר של העשיה התרבותית.

כך יציג בית ראובן – ביתו של הצייר ראובן רובין – לא רק את יצירתו של ראובן עצמו, אלא את נושא האומנויות הפלסטיות בתל אביב בכללותו. כך גם בית ביאליק הפועל כבר כמוזיאון, ארכיון וכמרכז תרבות בנושאי מורשת ביאליק וספרות עברית וכללית. הבית ע”ש פליציה בלומנטל המשמש כמרכז לפעילות מוזיקלית וכאכסניה לספריה המרכזית למוזיקה בארץ. בבית סמוך, שבבעלות רון לאודר – שהוא דוגמה מושלמת לסגנון הבאוהאוס, פועל בקומה הראשונה של הבניין מוזיאון הבאוהאוס. בית העיר – הוא בית העיריה הישן – משמש היום כמרכז המוזיאלי של תולדות העיר תל אביב יפו, כמו גם חלל שיציג תערוכות בנושאים אורבניים שונים. בית ליבלינג-אשרמן, ברח’ אידלסון 29, שנבנה בידי האדריכל דב כרמי, ובבית זלוצ’יסטי, באידלסון 30, גם הם מבנים עירוניים המתעתדים להפוך לבתי תרבות כחלק ממתחם ביאליק.

אירוע חגיגות 101 לתל אביב. צילום: דינה גונה

בנוסף לפעילת המוזיאונית השקטה הופך הרחוב למתחם חי ותוסס שכולל את קפה ביאליק – עוד מוסד ותיק וידוע – נציג חיי הבילויים בעיר, בילויים תרבותיים, כמו אירועי ספרות, תרבות ומוסיקה המתקיימים בו באורח סדיר. ברחוב עצמו תככב האופנה התל אביבית על שלל הסגנונות שלה – כשהאנשים העוסקים בתחום יבואו לידי ביטוי בתצוגות, תהלוכות ואירועים חיים וססגוניים.

פיתוחו של המתחם חייב השקעות גדולות, אבל אני שמח שהעבודה, אשר בעיניי היא אולי החשובה מכולן – מלאכת שיפוצו של בית העיר- בניין העיריה הישן – והפיכתו למוזיאון עירוני שראוי לתל אביב יפו של המאה ה-21 – נעשתה כולה מכספי העיר ומכספי תושביה, ללא הושטת יד לתורמים ונדיבים.  בעיניי היה בכך מעשה סמלי, בעל חשיבות ערכית וחינוכית ראשונה במעלה של עיר השומרת ומכבדת את עברה.

אין לי ספק שמתחם ביאליק הופך מרגע פתיחתו לציבור, מוקד המושך אליו יותר ויותר מבקרים – מקרב תושבי העיר, תושבי הארץ כולה ותיירים מן העולם. כולם ימצאו כאן שילוב מלהיב של בילויים והעשרה תרבותית והיסטורית, תוך קבלת שיעור מרתק על אבני היסוד שמהן נבנתה תל אביב כפי שהיא מוכרת לנו – ושעליהן היא בונה היום את עתידה.

רון חולדאי

ראש עיריית תל אביב – יפו