הארץ המובתחת

בתערוכה ‘הארץ המובתחת’ עובר אנגלמאיר לראשונה לתלת מימד, ומסתער על העולם החומרי באותה אובססיביות שאפיינה את עבודתו הקולאז’ית. בעבודותיו עוסק האמן בתרבות הישראלית, שוחט פרות קדושות ומפשיטן מעורן,

והכל תוך כדי הומור שנון, משחקי מילים וקריצה ביקורתית היוצרים עולם חד ומפתיע. עולם המגרה את החושים והעצבים. שושק’ה, דמותו המיתולוגית של אנגלמאיר, שמלווה את אינספור עבודות הקומיקס והקריקטורה שלו מלווה את כניסת המבקרים לארץ המובתחת בתערוכה מוצגות כמה מעבודותיו הבולטות של אנגלמאייר, וביניהן ה”ארניקה” – יצירה מונומנטלית חדשה שאורכה 15 מטר, כחמישים קולאז’ים שיצר לאחרונה לספר “בראשית” לצד עבודות סאטיריות על המציאות המקומית. בובות בד ענקיות של “שושקה”, חלונות מצוירים, כתובות ניאון, מובייל גפילטע, פסלים הומוריסטיים, סרטונים ואובייקטים שמשלבים פנטזיה והומור פרוע. באמצעות יצירות מושכות ודוחות בו זמנית, יפות ומכוערות, מנהל אנגלמאיר עם הצופים רומן בהמשכים ומצפה להתייחסות מהם. הוא עובר בקלילות ממרחבים של ‘מציאות’ למרחבים של דמיון ומשחק ובחזרה, תוך תעתוע בצופה ומלכודו. אנגלמאיר מכיר את המשיכה שלנו אל הביזארי והקינקי ומפתה אותנו בקלות. העבודות בתערוכה משקפות כיצד הפך הקומיקס הישראלי לצורת ביטוי אמנותית ביקורתית המשקפת חברה שהופכת להיות אינדיבידואליסטית ונהנתנית. פוליטיקלי קורקט? לא. קלישאות? כן בטח. אבל אצל אנגלמאיר אפילו הקלישאות נשמעות טריות ורעננות. אנגלמאיר שכונה מצד אחד- ‘הילד הרע של הקומיקס הישראלי’, ומצד שני – המאייר הלאומי’ הוא חוקר טבע ותרבות. מחקריו ורעיונותיו נחשפים להמונים כאיורים וטקסטים בעיתונים, ספרים וחוברות קומיקס ועכשיו גם בתערוכה החדשה במוזיאון בית העיר. מוזיאון בית העיר – בנין היסטורי תל אביבי מתקופה נאיבית ואולי אופטימית יותר נבחר כחלל האולטימטיבי להגשמת הפנטזיה הפרועה של האמן.

זאב אֶ נְ גֶ לְ מַ איֶר (נולד ב-1962)אמן, צייר קומיקס והומוריסטן ישראלי. מפרסם לאורך השנים בעיתונות הארצית והאלטרנטיבית. יוצר ספרים מאוירים, פרויקטים באנימציה וחוברות עצמאיות.

עבודותיו מתאפיינות בהומור פרוע, סגנון איורי חזק וחריף, ועושות שימוש במאגר הוויזואלי הישראלי. בית העיר (בניין העירייה הישן) השייך לעיריית תל–אביב-יפו, שופץ בשנת 2009 עם חגיגות המאה לעיר, והינו חלק ממתחם ביאליק – מתחם תרבות עברית וישראלית שהוכרז על ידי אונסק”ו כאתר מורשת תרבות עולמית. בניהולה של איילת ביתן שלונסקי, האוצרת הראשית, הפך בית העיר למרכז מוזאלי ייחודי לתרבות אורבנית תל אביבית ובית לעיר ולתושביה: אמנים, יוצרים, אנשי רוח, תיירים ואורחים המבקשים להכיר את תל–אביב ולהיות שותפים בהווייתה.

איילת ביתן שלונסקי – אוצרת ראשית ומנהלת מתחם ביאליק | אוצרות ויעוץ אמנותי – קלודט זורע | צוות אוצרות והפקה – סיון לוסטגרטן מדיה- שירה גרנית |עיצוב אמנותי ומימוש הפנטזיה – נעם בר | שותפות והשראה – גילה אנגלמאיר | יח”צ – מירה אן בינרט | צוות מתחם ביאליק: עדנה דסה – שווק ופרסום, נאוה הראל – ניהול אדמינסטרטיבי, ארנונה בר יהודה, גילי רומנו | מפיק אירוע פתיחת התערוכה – אלירן פז | צוות ביצוע והקמה: דוד חקי ונועם הורביץ, פיסול – נעם בר, ארתור אסטמן, עפרי פרסטי, שרון מיכאלי מיצב רכבת – חגי הירשפילד | צילום הולוגרמה – נועם פלומבו, המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל | ציצים – מיטל בר נתן | הולוגרמה ומיצב רובוטים – דפוס הלפרין דמות חזית – אורי סיני | צביעה אמנותית – שלום יעיש | סאונד – עוז מלול מולטימדיה – רועי עמנואל | פופים – טובי פופים | ניאונים – אורן אור ניאון |תלבושת – לימור דרור | סדרת ״בראשית״ – פורסמה בפרויקט 929, משרד התרבות

אירוע הפתיחה למי שפספס

כתבות:

ynet

ידיעות

טיימאאוט

הבמה

פורטפוליו

דגניתה

__________________________

תערוכות עבר

שתי דרכים להפיל את הממסד

ברק כהן ומשה קריף, מציגים שתי גישות למאבק בהגמוניה של מרכזי הכוח במדינה.

זוכי אות האיש ההולך לאקטיביזם אורבני, מסכימים על הבעיה, אך מנהלים ויכוח על הדרך.

מנחה: רון כחלילי

יום שלישי 24 במאי, 20:00, בית העיר


עו״ד ברק כהן, פעיל חברתי ומתנגד למשטר, הוא יוזם הפעולה הישירה ״באים לבנקאים״ הדורשת אחריות אישית ממקבלי החלטות, ומחבר הלהיט הסאטירי ״רכז מידע״.

על פי תפיסתו, יש למוטט את המשטר ואת מוסדות המדינה, ולהקים הכל מחדש.


עו״ד משה קריף, חבר בקואופרטיב ״שלנו״, הוא פעיל ופובליציסט חברתי. ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית וכנס שדרות. י

ועץ תקשורת פוליטית ומרצה בתכנית לתקשורת פוליטית באוניברסיטה העברית. על פי תפיסתו של קריף, מתוך הקיים יש ליצור נרטיב

ומוסדות חדשים.


השניים ינהלו דיון על הדרך לפרק את מוקדי הכוח תוך שהם מספרים על תחומי הפעילות שלהם, משתפים בטקטיקות שונות ליצירת שינוי חברתי ופוליטי.

שני הפעילים המנוסים יביעו את עמדותיהם על מזרחיות ומאבק, תקשורת וממסד, עריכת דין וגבולות החוק ויפתחו דיון עם הציבור על פעולה ישירה, קמפיינים פוליטיים, מגע ישיר עם מקבלי החלטות, סאונד בייטים וקליפים ויראליים, הפגנות ובג״צים, רדיפה ונצחונות.


אות האיש ההולך לאקטיביזם אורבני הוענק לראשונה בחודש אפריל השנה ל-11 אנשים וארגונים, על פעילות ציבורית מקורית ומשפיעה. האות הוא יוזמה של האיש ההולך (איתן ברטל ואילן גולדשטיין) ובית העיר, והוענק בשיתוף המגזין טיים אאוט, במסגרת התערוכה

״בקרוב אגיע רחוק״ בבית העיר תל-אביב.

“בקרוב אגיע רחוק”

14.4.16- 30.5.16

“האיש ההולך” הוא פרויקט חלוצי שנולד ברחובות תל-אביב-יפו ע”י יוצריו איתן ברטל ואילן גולדשטיין בתחילת שנות התשעים, וסלל את הדרך לאקטיביזם האורבני. הצעד הראשון במסעו של “האיש ההולך” ברחובות תל-אביב-יפו החל כשרוסס הגרפיטי “בקרוב אגיע רחוק”, אליו צורפה דמותו של האיש מהרמזור. הדמות והכרזתה הם סמל לתנועה נחושה קדימה, עשייה שאינה תלויה בהישג או מטרה.

הגרפיטי עבר מקירות העיר למדור קבוע בעיתון “העיר”  ובמקביל נעשו מספר מיצבים ברחבי העיר שהוצבו בשיטת “חומה ומגדל”. אופן הפעולה החתרני קרא תיגר על שליטתו של הממסד על המרחב העירוני. שיאו של הפרויקט היה מסע בחירות -”האיש ההולך” לראשות העיר (1993). דמות פיקטיבית עם אג’נדה חתרנית. נושאים שעד אז נקברו בתיבת התלונות העירונית, הפכו לסדר היום של מערכת הבחירות, במסגרת פעילות רחוב אגרסיבית ומתוקשרת.

התערוכה לרגל השקת הספר, מציגה תעוד מתוך מסעו הנחוש של “האיש ההולך” ברחובות העיר ולראשות העיר. התערוכה תתרכז בקמפיין האגרסיבי של “האיש ההולך” בו הוצגה אג’נדה אזרחית בשפה בוטה. כמו כן יוצגו פעולות תעמולתיות בעלות אופי חתרני ודאדאאיסטי שאפיינו את מסע הבחירות. יוצגו גם עבודות פיסוליות שהוצבו בעיר, שחלקן הובילו למעצרם של ברטל וגולדשטיין. הספר שיושק בתערוכה מקבץ את כלל העשייה של פרויקט “האיש ההולך” ומהווה מסמך מקיף, ונדיר שלוכד את רוח התקופה.

אות “האיש ההולך” הוענק בערב הפתיחה לאקטיביסטים אורבאניים, רשימה של אנשים ממגוון תחומים, במסגרת חגיגות יום ההולדת של תל-אביב-יפו. המטרה היא להוקיר ולהעלות על נס את פועלם של אלו המעמתים את סדר העדיפויות הלאומי עם הלוקאלי. אינדיבידואליסטים המקדישים את חייהם לשינוי ועשייה בתחום שאחרים רואים בו שולי, זניח ואף תמהוני. אות “האיש ההולך” מוענק לאלו שיצאו למסעם מבלי לחכות שיצטרפו אחרים ומבלי לחכות לאישור. אנשים ההופכים את העיר ראויה לתושביה – גיבוריה של העיר.

האנשים מאחורי “האיש ההולך” איתן ברטל ואילן גולדשטיין, ילדי רחוב תל-אביבים, מוטרדים מהזבל המצטבר, כועסים על המחסור בשטח הליכה, פגועים מהיחס לאזרח ומהמחסור בברזיות – יצרו מחאה עירונית, בדומה לאותם כותבים כפייתיים של מכתבים למערכת אך בסדר גודל חסר תקדים וחסר פרופורציות. היכרותם את השטח ואת חוקי המשחק בפרסום, בעיצוב, בעיתונות ובמוזיקה – איפשרה להם להעביר את “האיש ההולך” באמצעי המדיה השונים באסתטיקה לא מתנחמדת, גסה, בסיסית – כמעט עילגת, שהיוותה השראה לפועלם של אקטיביסטים, מעצבים ואמני רחוב.

שיתוף הפעולה בין השניים המשיך גם בקמפיינים פוליטיים לראשות ממשלה בארץ ובעולם.

אירועים על ועם אקטיביסטים במהלך החודש יתקיימו בבית העיר הרצאות וסדנאות שיעסקו בחשיבות האקטיביזם על היבטיו השונים.

אוצרת ראשית ומנהלת מתחם ביאליק/ איילת ביתן שלונסקי

ייעוץ אמנותי/ קלודט זורע,

צוות אוצרות והפקה/ סיון לוסטגרטן ושירה גרנית

ייעוץ פוליטי/ עומר קריגר


מתקן 27

אמנות תחת השגחה – תאטרון קליפה בבית העיר
מתקן 27 מציע תרחיש מעצר בתנאים מיטיבים לאמנים רדיקליים. מתקן 27 מתיר הצגה של אמנות משחיתה ומסיתה בחלל מבודד ומאובטח. מתקן 27 מאפשר לאמנים האסורים להחזיר לקופת המדינה את כספי התמיכה שקיבלו. מתקן 27 משמש כמתקן טיהור והתפלה אמנותית. מתקן 27 מיישר קו אמנותי עכשוי עם הקו המדיני העכשוי.
“אירוע התרבות הגדול של 2015″ (צבי גורן, הבמה)

מתקן 27 מאכלס 15 אמנים המציגים עבודות פרפורמנס, מיצב, מיצג ואמנות פלסטית.

האמנים זומנו על ידי עידית הרמן ואריאל ברונז, עוצרי מתקן 27, תחת פיקוחו של הממסד, בשל היותם אמנים החותרים תחת ערכי היסוד של מדינה יהודית-דמוקרטית ולפיכך נחשבים למסיתים.

האמנים קיבלו צווי זימון לשהייה בת שלושה חודשים במתקן.

בשלושת חודשי השהייה, ניתנת להם ההזדמנות להחזיר את כספי התמיכה שקיבלו בשנות פועלם מהמדינה.

במידה ולא יצליחו להחזיר את מלוא הסכום בזמן הנדרש, יועמדו לדין פלילי על מעילה בכספי ציבור, הסתה והוצאת לשון הרע.

על האמנים להמציא מוצרים ויצירות אשר יוצעו למכירה לקהל המבקרים, ודרך כך להחזיר את החוב.

לביקורת של צבי גורן באתר הבמה

לכתבה של יאיר אשכנזי בעיתון הארץ

לביקורת של עידית סוסליק באתר עכבר העיר

לכתבה של גיא פרחי במאקו

לכתבה של נעמה רק בטיימאאוט


שנה של תקשורת בבית העיר

בית העיר בחן במהלך שנה את המשמעות הרחבה של המושג תקשורת בהקשר עכשווי, מקומי וגלובלי, באמצעות אמנות, מדע ופילוסופיה.

החולצה שלי נושמת – לבוש חכם, אופנה וטכנולוגיה

בהמשך ישיר לניסיון לפענח את הקשר המורכב בין האדם למחשב והעולם הדיגיטלי, בוחר מוזיאון בית העיר הפעם לעסוק בטשטוש הגבולות בין גוף האדם לחומר החכם תוך כדי בחינת קונספט חדשני המתייחס לטכנולוגיה לבישה ולהתפתחותה נכון להיום.

מטרת התערוכה היתה לערוך סקירה ביקורתית על הבגד והאובייקט החכם, המתקיימים על הגוף או קרוב לסביבתו, מהפן הפיזיולוגיֿ- אנטומי, העיצובי, החומרי, הטקסטילי במפגש עם הטכנולוגיה והדיגיטל.

לבוש חכם, אשר התפתח רבות משנות השמונים ונוכח בעיקר בתחום הצבאי, הרפואי והספורט, מוגדר כיום כמאפיין חדש לבגד המפיק תגובות אינטראקטיביות על ידי אותות, חיישנים ועיבוד מידע.

התערוכה בבית העיר חקרה את רעיון הלבוש החכם המהווה את אחד הביטויים הרלבנטיים ביותר בתקופתנו לקשר בין האדם לטכנולוגיה ולמחשב בפרט, ותבחן את התופעה המתחזקת בשנים האחרונות.

החל מאובייקטים טכנולוגיים מתקדמים ניידים עד לבד החכם בר השיווק, נבחן את שלבי האבולוציה השונים של הלבוש החכם ונתמקד בתהליך פיתוח המוצר המערב שדות שונים ואת השתלבותם במוצר הסופי. בתערוכה במוזיאון הוצגו מערכות לבוש, טקסטיל ואובייקטים חכמים תוך כדי חשיפת תהליכי העבודה שלהם לצד עבודות אמנות, וידאו ומיצבים.

המשתתפים בתערוכה:

דניאל פאלילו (פינלנד), יונגהויי קים (דרום קוריאה / ארה”ב), יינג גאו (שוויץ / קנדה), מורן קריגסמן (ישראל), מליסה קולמן (הולנד / בריטניה), מתן ברקוביץ’ (ישראל), סבין שטארטז (הולנד), עפר ברמן (ישראל), פאולין ואן דונגן (הולנד), תרמוסיב (ישראל), Gemsense (ישראל), לצד הצגת פרויקטים בשיתוף המכללות ובתי הספר לעיצוב ולאמנות בארץ.

אוצרת ראשית ומנהלת מתחם ביאליק: איילת ביתן שלונסקי

מנהלת אמנותית: קלודט זורע

אוצרות והפקה: ימית שמעון, סיון לוסטגרטן, שירה גרנית

Crafted Technology

כחלק מהתערוכה “החולצה שלי נושמת” הוצג פרויקט Crafted Technology אשר הינו שיתוף פעולה בין בצלאל לאוניברסיטה העברית, במסגרתו פותחו 8 אלגוריתמים שמשנים תבניות של ריקמה ותוכנה העוזרת להנגיש אותם למעצבים. זהו פרויקט עיצוב מחקרי ייחודי החוקר שיתופי פעולה בין אנשי מלאכה וטכנולוגיה שנעשה ע”י תמרה אפרת, מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, מורן מזרחי וד”ר עמית צורן מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית.

Crafted Technology עוסק בקשר שבין טכנולוגיות מתקדמות לבין טכניקות עתיקות במטרה לעגן את העיצוב והייצור ההמוניים בהקשר אנושי, קהילתי ותרבותי ובכך להעניק איכות ומשמעות ליחסים בין האובייקט והסובייקט.

בתערוכה הוצגו קטלוג קולקציית תיקים חדשה, שבהם לכל פריט אופי ומראה משלו, המשקפים את קבוצת הגורמים המרכיבים את הקוד הגנטי שלו. ההתאמה האישית של התיקים נעשית על ידי הטכנולוגיה עצמה המאפשרת לעצב בכל פעם חפץ ייחודי המתאים למטרות או להעדפות ספציפיות.

אימרסיה בבית העיר

אימרסיה, על פי הפסיכולוגיה מוגדרת כהיטמעות, אובדן של תחושת העצמי בעולם האמיתי והעברתה אל תוך עולם המשחק.

התערוכה אימרסיה בבית העיר מאתגרת את התפיסה הרואה בגיימרים אנשים פאסיביים הנטמעים במשחק עד כדי אובדן העצמי ומצביעה על האפשרות לקיום חיים פעילים במרחב הווירטואלי, כאשר המשחק הופך למרחב לכינון והופעה של זהות חדשה.

משחק הווידאו הוא יצירה הנבראת מחומרי הגלם של המציאות, כשלכל אחד ואחת הזכות לפרש את החוויה בעולם המשחק כמציאותית או כמדומיינת על פי בחירה. הטכנולוגיה הגבוהה המשפיעה על יצירת המשחקים הדיגיטליים ועיצובם מקצינה את החוויה האימרסיבית והופכת אותה שכיחה בקרב אנשים רבים. התערוכה תציג עולם חדש המתפתח בקצב דוהר ומסחרר, ובמקביל תתייחס למציאות הגולמית של תודעת האדם המשתמש בטכנולוגיה הגבוהה בכדי לחזור למקום ראשוני, קדום ומשחקי.

התערוכה בבית העיר מתמסרת לאימרסיביות, הן בעיצוב החלל והן באופני התצוגה, כך שלמבקר במוזיאון לא ברור האם הוא מוזמן לשחק במשחק וידאו, להתבונן בעבודת אמנות, לצפות בסרט קולנוע או פשוט לבהות בחלל.

בתערוכה הופך חלל המוזיאון למעין קתדרלה חילונית המזמינה את הציבור להצטרף לקהילת הדת החדשה ולהיטמע בעולם משחקי הוידאו.

אוצרת ראשית ומנהלת מתחם ביאליק: איילת ביתן שלונסקי

תערוכה 1# נוט בוק Not Book
בעולם דיגיטלי בו כוחות כלכליים ופוליטיים מאלצים אותנו להמשיך ולהיסחף בסחרחורת הטכנולוגית, מעלה התערוכה שאלות המצויות היום במרכז הדיון האמנותי, התרבותי והחברתי: מהם יחסי הכוחות היום בין התקשורת החדשה לזו הישנה, ולאן פניה? מהי יצירה מקורית בעידן הדיגיטלי? מה תפקיד המוזיאון והאוצר בעידן בו היררכיות מטשטשות ומידע הופך לחופשי וזמין לכולם?

בתערוכה נוט בוק, ננסה ליצור עולם שיקיים בו זמנית את הארכאי וההיפר מודרני – שני קטבים שיעלו שאלות מהותיות בתחום היצירה בעידן הדיגיטלי. לשם כך הזמין ‘בית העיר’ את קנת’ גולדסמית’ - המייסד והעורך הראשי של ubuweb – הארכיון המקוון הגדול בעולם לאמנות אוונגארד. גולדסמית’ יליד 1961 מוביל זרם תרבותי עכשווי ומהפכני: הוא מתייחס ליצירה בעידן הדיגיטלי ככלל ובטקסט בפרט, ושואל מה משמעותם של האמנות והאמן בעידן האינטרנט? גולדסמית’ מטיף לכתיבה לא יצירתית – uncreative writing, ומקדם רעיונות כגון יצירה לא מקורית, התמודדות עם עודף וריבוי מידע, איסוף מידע כפעולה יצירתית, עידוד לתרבות חופשית, שפה וטקסט מוחשיים ועוד.

במקביל ליצירתו של קנת’ גולדסמית’, התערוכה נוט בוק מעמידה במרכזה את פרויקט פושטית באוצרות ד”ר גיא מורג צפלביץ’ המוקדשת למחברת החומה. המחברת המזוהה עם מערכת החינוך בתחילת דרכה של הציונות הסוציאליסטית הארצישראלית, מעין אוביקט פוליטי, שכמו האידאולוגיה – עומדת גם היא להיכחד מן העולם, הופכת למצע יצירתי בינלאומי המזמנת חיבור תת הכרתי ליצירה חופשית ומשוחררת. המחברת החומה – זו המוכרת לנו משנות לימודנו הראשונות, עוברת טרנספורמציה קיצונית כאשר היא מוצאת מההקשר הישראלי האידיאולוגי ומועברת לעידן הנוכחי המקדש בינלאומיות ואינדיווידואליזם. הפרויקט מציע מודל מרענן ליצירה קולקטיבית בינתחומית ואוניברסלית, המאגדת מאות יוצרים מרקעים שונים ומבטלת היררכיות מקובלות שהוגדרו על ידי הממסד האמנותי.

בפרויקט רחב היקף זה משתתפים למעלה מ- 350 אמנים מ- 45 מדינות, ביצירות ייחודיות במגוון טכניקות: דו מימד, פיסול ותלת מימד, עבודות וידאו ומיצבים בחלל. אמנים בעלי שם בין-לאומי לצד תלמידי תיכון ואנשים מן היישוב שיצרו עבודות ייחודיות בהשראת המחברת החומה.
אוצרת ראשית ומנהלת מתחם ביאליק: איילת ביתן שלונסקי

שנה של אופנה בבית העיר

פרויקטים מקוריים של מעצבים ושל אמנים מהארץ ומהעולם.
אוצרת ראשית ומנהלת מתחם ביאליק: איילת ביתן- שלונסקי
מנהלת אמנותית: קלודט זורע

לכל הפרטים והעדכונים על הפרויקט המיוחד והנוצץ היכנסו לבלוג שנפתח עבורו.

חותמת הלילה – שירזי בבית העיר
ינואר 2013 עד יוני 2013

תערוכה שישית ואחרונה במסגרת: F? – שנה של אופנה בבית העיר

בית העיר בוחר לחתום את שנת האופנה בתערוכה המציבה במרכז את האייקון והאיש שעיצב את חיי הלילה של תל אביב, שמעון שרזי. בעשייתו לוכד שירזי את אחד המאפיינים הבולטים ברוח האופנה של המאה ה 21: המראה המפורמט נדחק הצידה לטובת שבירת קודים וחרות אינדיבידואלית ליצירת העצמי. עבור שירזי, חלל המועדון משמש כמעבדה אנושית ליצירת עולמות אוטופיים המורכבים מחלומות ופנטזיות. באמצעות סרטים, מוצגים, פרטי אופנה ושפה ויזואלית ייחודית – תחשוף התערוכה את פעילותו הסוערת של שירזי, המתקיימת למעלה משני עשורים.

אמנים ומעצבים משתתפים: אורי גרשוני, אמנדה לאפור, אסי קוז’ק, גיא שגיא, דוד עדיקא, דני בר שי, דניאל זקן, ז’אן כהן, זקי שירזי, טל כהן, יאיר קידר, יניב אדרי, מוטי S, לה מנור, ניסן שור, פיני סילוק, ראובן כהן, רן בירן, קיי לונג ו צוות ה- FFF ושי טובול.

manoAmano- אופנה. סביבה. חברה
29 באוקטובר עד 17 בדצמבר 2012

התערוכה manoAmano מבקשת לחקור כיצד אופנה משמשת ככלי לגישור חברתי ופוליטי בין אוכלוסיות שונות ומעמידה במרכזה עמותות וארגונים שביססו מודל ייחודי המשלב בין קהילה ועיצוב. בתערוכה מוצגים בגדים וחומרי גלם מקומיים של מותג האופנה האיטלקי CANGARI- מותג אופנה גבוהה שיצר מודל ייחודי הדוגל באחריות חברתית ושיקום הקהילה המקומית על ידי מתן פרנסה לקהילות מוחלשות, ייצור מקומי אורגני וביולוגי, ופעילות קבועה בזירת האופנה המסחרית.

משתתפים: CANGARI, תנועת אחותי, הופכות את היוצרות, פרויקט קוצ’ינטה, אבי מילגרום, אופיר טובול, בועז אהרונוביץ, גיל יפמן, ענת מרטקוביץ

רגע בודד במעגל- BOUDICCA בבית העיר
28 באוגוסט עד ה- 21 באוקטובר 2012

התערוכה “רגע בודד במעגל” מציגה סרטים, חפצים, חומרים מודפסים, צילומים, סאונד, פסלים ואובייקטים שנוצרו ע”י זואי ברואץ’ ובריאן קירקבי, המעצבים והמייסדים של בית האופנה הבריטי BOUDICCA לצד בגדים מהארכיון והקולקציה העכשווית. התערוכה נוצרה במיוחד עבור המבנה המעגלי של בית העיר וכיכר ביאליק, ותעסוק במחזוריות הקיום האנושי ובמצבו של האדם כיום.

האמנים המשתתפים:
BOUDICCA (לונדון), אגנישקה פולסקה (פולין), אנדריאה צ’אבס (ברזיל), תמר הרפז (ישראל)

עיצובים מאוסף הארכיון של ז’אן שארל דה קסטלבז’ק

בתערוכה מוצגים בגדים מהארכיון ההיסטורי של מעצב האופנה הצרפתי ז’אן שארל דה קסטלבז’ק על רקע ציורי קיר שצייר האמן על גבי קירות המוזיאון. הבגדים המוצגים עוצבו בשנות ה- 80 במסגרת פרוייקטים אמנותיים לא מסחריים, בהם יצר קסטלבז’ק שיתופי פעולה עם אמנים שונים, ביניהם האמן ומעצב הטקסטיל הישראלי הרב -תחומי אליקים (Eliakim) , והצייר הצרפתי הרווי די רוזה (Herv’e Di Rosa).

BorderLine/ גבולי
25 במרץ 2012 עד 5 באוגוסט 2012.

התערוכה BorderLine מבקשת לבחון פנים שונות של הגוף האנושי. האמנים המציגים בתערוכה, רובם בשנות ה-20 המאוחרות לחייהם, מפרקים את גוף האדם מצורתו המוכרת, מותחים את גבולות הגוף הפיזי והמנטאלי ובוחנים את האזורים שמעבר לו. האמנים, ספק חוקרים, ספק עכברים במעבדה, משתתפים בניסוי הבוחן טרנספורמציות גופניות. כל אחד מן האמנים בוחן את גבולות הגוף בדרכו: היחסים בין הגוף למעטפת, כיסוי הגוף או העלמתו, הכפלת הגוף, בידודו לעומת היטמעותו במרחב ושיבוט ושיבוש גופני.

אמנים המשתתפים בתערוכה: דניאל פלילו (פינלנד), בארט הס (הולנד), לוי ואן ולו (הולנד), שחר פרדי כסלו (תל אביב), תומר ספיר (תל אביב), אורי קצנשטיין (תל אביב), מתן גוגנהיים (תל אביב), שני פרינס (תל אביב) וליאור צ’רכי (תל אביב).

inSALAAM inSHALLOM
נובמבר 2011 עד 10 במרץ 2012

בית העיר הזמין את לייבל האופנה האוונגרדי threeASFOUR מניו יורק ליצור במיוחד  עבור בית העיר את הפרויקט  inSALAAM inSHALLOM, המתמקד בקשר בין אסתטיקה יהודית וערבית וקושר בין תרבויות ועולמות ויזואליים אלו. threeASFOUR מורכב משלושה מעצבים: עדי גיל – נולדה וגדלה בישראל,  גבי עספור - פלסטיני במקור שנולד וגדל בביירות, ואנג’לה דונהאוזר - נולדה ברוסיה וגדלה בגרמניה.

ב inSALAAM inSHALLOM בית העיר ו – threeASFOUR משתפים פעולה עם אמנים רב תחומיים בין-לאומיים ומקומיים ובכך יוצרים פרויקט אופנה רב שכבתי הכולל תערוכה, תצוגת אופנה, סרט מקורי, מוסיקה ומופעים בבית העיר.

פיקניק בבית העיר

בגלריות המרכזיות של בית העיר יוצג מבחר פוסטרים מרהיבים של דימויים מהגליון החדש ומגליונות מגזין פיקניק שפורסמו עד היום.

המעצב הוותיק דן ריזינגר  (נ.1934), חתן פרס ישראל לעיצוב לשנת 1988, מחלוצי הממתגים בארץ (אל-על, טמבור, טבע, תיאטרון הקאמרי, שנקר, מוזיאון תל אביב, ועוד), הוזמן לעצב גראפית את חלל התערוכה המרכזי. ריזינגר יצר במיוחד לתערוכה מערך גראפי-גיאומטרי שעוטף את קירות החלל בקומפוזיציה חופשית ובצבעוניות עזה.

חנות חינם

קולקציה מיוחדת של פוסטרים וגלויות מוצעת לחלוקה לאורחי התערוכה, עד גמר המלאי.

koen hauser

שידורי מוזיקה

בקומת הקרקע של בית העיר, הוקם אולפן מוזיקה בניהולה האמנותי של טבק שחתומה על כמה מאירועי המוזיקה הלוהטים בעיר.

מידי יום בין השעות 15:00 – 17:00 נבחרת מובילה של מיטב מובילי דעת הקהל המוזיקלית בתל אביב תנגן באולפן סטים חיים בקשת מוסיקאלית רחבה: מבלוז כנעני להאוס עתידני, מאלקטרוניקה עכשווית לקלאסיקה מצרית. הסטים יושמעו ברחבי בית העיר ויהיו נגישים להאזנה ולהורדה כפודקאסט יומי באתר.

פסקול תערוכה

את התערוכה ילווה פסקול שחובר במיוחד על ידי דור ציפורי.

“העיר הנגלית לעין” | אוצרת: נירית שלו כליפא

תערוכה זו מסכמת מפעל תיעוד ואיסוף רחב היקף ויוצא דופן של תמונות וסיפורים המציגים מאורעות תל אביביים, אתרים, הווי  וחוויות רבות של תושבי העיר במהלך 100 שנות קיומה. פרויקט חשוב זה שנוהל ע”י מנהלת המאה, נוצר תוך שיתוף פעולה עם יחידות עירונית אל מול הקהילה, במסגרת חגיגות המאה לעיר.

תל אביב של מאיר דיזנגוף | אוצרת: נאווה שרייבר

בסמוך ללשכת ראש העיר מאיר דיזנגוף ששוחזרה על ידי ד”ר דורון לוריא, הוקמה תערוכת קבע המאירה את מפעלו של מאיר דיזנגוף. התצוגה מבטאת את קשרי הגומלין המיוחדים שנרקמו בין ראש העיר הראשון של תל אביב ובין תושבי העיר

לשכת ראש העיר מאיר דיזנגוף בשחזורו של ד”ר דורון לוריא. צילום: דינה גונה