תערוכות ואירועים





12.11.2021




וחציים חלומות
רות כהן, אסתר כהן


תערוכה זוגית 

בית ביאליק,  הקומה השנייה

 

תערוכה שישית במסגרת מייצבים תלויי מקום, המתייחסים לשאלות תרבותיות, אמנותיות וחברתיות, ביחס למורשתו של ביאליק.

נשמח לראותכן/ם,

איילת ביתן שלונסקי אוצרת ראשית ומנהלת מתחם ביאליק

ד"ר סמדר שפי  אוצרת התערוכה

  


הכניסה לבית ביאליק בהתאם להנחיות התו הירוק החדש


 

בית ביאליק, רח' ביאליק 22 תל-אביב


 





על התערוכה:  


תערוכת  שישית במסגרת מייצבים תלויי מקום, המתייחסים לשאלות תרבותיות, אמנותיות וחברתיות, ביחס למורשתו של ביאליק

על יריעה זו, שכֻּלָּהּ תכלת רקיע וִירַק דשא, רקומים עתה לפָנַי כל מראות עולמי של הימים הראשונים ההם, מראות פלאים מראות שאננים וקלים כערפלי טֹהַר, חֶצְיָם חידות וחציָם חלומות – וּבכל זֹאת אין בהירים וּברורים כמוהם ואין מציאות כמציאותם. (סָפִיחַ, חיים נחמן ביאליק, פרק 1)

דרכי קריאה ופיענוח של שפה, חזותית וכתובה, עומדים במרכז התערוכה "וחציים חלומות". אסתר, אמנית מוערכת שמאחוריה קריירה בת מעל 20 שנה יצרה במסגרת סדרת התערוכות המחקריות ב"קומה השנייה" בבית ביאליק סדרת עבודות המתייחסת ל"ספיח", יצירתו האוטוביוגרפית של חיים נחמן ביאליק שפורסמו בהמשכים מ-1908 ועד לאחר מותו ב-1934.

אסתר עורכת מסע לתוך המורשת איתה גדלה. זיכרונות אישים וקולקטיביים, מעגלים של משפחה, קהילה, זיכרון, מסורת ודת, תולדות אמנות ישראלית, תימנית ואירופאית. היא משתפת במסע את הוריה: אמה, רות כהן, תציג לראשונה עבודות דגמים שהיא יוצרת כמה מהן מידי יום בשלושים השנים האחרונות. אביה השתתף בהכנת מעין מילון מילים בארמית, שפת אימו. בנוסף לסדרה זו אסתר ציירה תכשיטים וקמעות של יהדות תימן לצד צמחים ופרטים של טבע או צורפות.

משפחת סאלם, משפחתה של רות כהן, הגיעה לתל אביב מעדן ב-1924. רות נולדה וגדלה בכרם התימנים. העבודות הקטנות של רות מורכבות, צפופות ואינטנסיביות כרקמה תימנית או בגדי כלה מסורתיים.

דני כהן הוא בן הקהילה היהודית הכורדית דוברת הארמית (נאש דידן). לבקשתה של אסתר כתב את המילים הזכורות לו בארמית לפי סדר האלף-בית. אסתר ציירה כל אות ומתחתיה כתבה את שם האות, מילה בארמית ואת תרגומה לעברית. דגם האותיות שיצרה הוא מחווה לאלף-בית שצייר זאב רבן ב-1923.

בספיח, הסיפור האוטוביוגרפי, מתאר ביאליק את זיכרון לימוד הקריאה שלו כילד כמפגש בין האות כסימן מוסכם לאות כצורה, לאות כמפתח לזרם אסוציאטיבי:

...הראה לי הסגן צורת א ואמר: "רואה אתה אֵסֶל וזוג דליים?"

…"אמת, בחיי ראשי, אסל וזוג דליים" …

"הרי זו אל"ף", מעיד הסגן.

"הרי זו אל”ף", שונה אני אחריו.

"מה זאת?"  שואל שוב הסגן.

"אסל וּשני דליים", אומר אני ונהנה הנאה גדולה על שהזמין לי הקדוש-ברוך-הוא כאן כלים נאים אלו.

(חיים נחמן ביאליק, ספיח, פרק 3)

תכשיטים, קמעות וכלי קודש של יהדות תימן מצוירים בעבודות של אסתר כהן בעט כדורי ובדיו. מאפיינת אותן אווריריות, תיאוריות, בדרך כלל מונוכרומטיות. אסתר כהן רושמת-חוקרת וביצירותיה מסמנת את נקודת המפגש בין הסימלי, המאגי, האמוני והיומיומי. תכשיטים לטקסי מעבר וקמעות לצד הצמחים שהיוו השראה לצורות הקישוטיות, כהנכחה של תנועת מטוטלת בין טבע וייצוג ורמיזה לכך שמסתתר באמנות הפוטנציאל להתפרק, לשוב למה שסימנה וריסנה ועידנה לכדי צורה. עבודות האם והבת כהן, ומילות האב – משתרגות למקום שצומח ממציאות וזיכרון, אך מותיר גם "וחציים חלומות".




אודות  I  אירועי ספרות